המדריך המלא למדדים בישראל: קרנות מחקות, קרנות סל, S&P 500 ואיך מתחילים להשקיע

מה זה בעצם מדד בורסאי?

דמיינו שאתם נכנסים לסופרמרקט ורוצים לקנות מצרכים לארוחת ערב, אבל במקום לעבור מדף לדף ולבחור עגבניות, פסטה וגבינה – אתם פשוט לוקחים "סל מוכן מראש" שמכיל קצת מכל דבר שיש בסופר. ככה בדיוק עובד מדד בורסאי.

מדד בורסאי הוא בסך הכל רשימה מוגדרת של חברות שמאוגדות יחד לפי כללים מסוימים. למשל: "500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארה"ב" או "35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה של תל אביב". כל מדד נבנה לפי מתודולוגיה ברורה ושקופה, שמגדירה אילו חברות ייכנסו למדד, באיזה משקל כל חברה תיוצג, ומתי חברות מוחלפות.

חשוב להבין: אי אפשר "לקנות מדד" ישירות. מדד הוא רק מספר תיאורטי, כמו מד-חום שמודד את הטמפרטורה של קבוצת חברות. כדי להשקיע בפועל כך שהכסף שלכם ייחשף לתשואות של המדד, אתם צריכים לרכוש מוצר פיננסי שעוקב אחרי המדד – בישראל, המוצרים האלה הם בעיקר קרנות מחקות וקרנות סל, ועל ההבדלים ביניהם נרחיב בהמשך המאמר.

המספר שאתם רואים ליד שם המדד בחדשות (למשל "מדד ה-S&P 500 עלה היום ל-5,800 נקודות") הוא ערך מחושב שמשקף את הביצוע המשוקלל של כל החברות שנמצאות בתוך המדד. כשאומרים "המדד עלה ב-2%", הכוונה היא שהשווי הכולל של כל החברות שבתוך המדד עלה בממוצע משוקלל של 2%. חברות גדולות יותר (עם שווי שוק גבוה יותר) משפיעות על המדד יותר מחברות קטנות – ולכן למשל, ירידה חזקה במחיר המניה של אנבידיה תשפיע על ה-S&P 500 הרבה יותר מירידה דומה במחיר מניה של חברה קטנה שנמצאת בתחתית הרשימה.

מי מנהל את המדדים?

מדדים מנוהלים על ידי חברות מדדים עצמאיות. את ה-S&P 500 מנהלת חברת S&P Global, את מדדי הנאסד"ק מנהלת חברת Nasdaq Inc., ואת מדדי תל אביב מנהלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. חברות המדדים אחראיות לעדכן את הרכב המדד מדי תקופה – להוסיף חברות שגדלו מספיק, ולהוציא חברות שכבר לא עומדות בקריטריונים. העדכונים האלה קורים בדרך כלל אחת לרבעון או אחת לחצי שנה, ולכל מדד יש לוח זמנים קבוע משלו.

בקיצור: מדד בורסאי הוא "צילום מצב" של קבוצת חברות, ואנחנו כמשקיעים יכולים לקנות מוצרים פיננסיים שעוקבים אחרי הצילום הזה, ובכך ליהנות מהביצועים של כל החברות ביחד – בלי לבחור כל מניה בנפרד.

הכוח המרכזי של השקעה במדדים: פיזור סיכונים

מה קורה כשאנחנו לוקחים סכום כסף ושמים אותו במקום אחד, לעומת פיזורו על פני כל השוק?

חשבו על זה ככה: אם הייתם מחזיקים רק במניות של חברת Kodak בשנות ה-90, הייתם מפסידים כמעט הכל כשהחברה לא הצליחה להתמודד עם המהפכה הדיגיטלית. אבל אם הייתם מחזיקים במדד ה-S&P 500 באותה תקופה, Kodak הייתה רק חתיכה זעירה מהתיק שלכם, ובמקומה עלו חברות טכנולוגיה חדשות שמשכו את כל המדד למעלה. המדד מתקן את עצמו – חברות חלשות יוצאות וחברות חזקות נכנסות.

הפיזור הזה הוא הסיבה המרכזית שמשקיעים רבים מעדיפים מדדים על פני בחירת מניות בודדות. אתם לא צריכים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתצמח פי 10 – אתם פשוט מחזיקים את כולן, ונהנים מהצמיחה הכוללת של הכלכלה.

S&P 500 – המדד החשוב בעולם

ההיסטוריה המלאה

הסיפור של ה-S&P 500 מתחיל הרבה לפני 1957. כבר בשנת 1923, חברת Standard Statistics יצרה מדד ראשוני של 233 מניות שעודכן אחת לשבוע. בשנת 1926 הוקם מדד יומי מצומצם של 90 מניות, שנקרא "S&P 90" ומהווה את הבסיס ההיסטורי של המדד שאנחנו מכירים היום. בשנת 1941 התמזגה Standard Statistics עם חברת Poor's Publishing ונוצרה החברה Standard & Poor's.

ב-4 במרץ 1957 הורחב המדד באופן רשמי ל-500 חברות וקיבל את שמו הנוכחי. באותה הזדמנות, הוא הפך למדד הבורסאי הראשון בעולם שחושב על ידי מחשב. אבן דרך נוספת הייתה ב-1976, כשחברת Vanguard השיקה את קרן המדד הראשונה למשקיעים פרטיים. ואז ב-1993 הונפקה קרן ה-SPDR (המכונה "Spider") – קרן הסל (ETF) הראשונה בעולם שעקבה אחרי ה-S&P 500 ונסחרה בבורסה. מאז, מאות מוצרים פיננסיים עוקבים אחרי המדד הזה בכל רחבי העולם – כולל עשרות קרנות מחקות וסל בישראל.

היום, ה-S&P 500 מייצג כ-80% משווי השוק הכולל של המניות בארה"ב. עשר החברות הגדולות ביותר במדד (כמו אנבידיה, אלפבית (גוגל), אפל, מיקרוסופט ואמזון) מהוות לבדן כ-38% מהמשקל של המדד כולו. זה אומר שלמרות שיש 500 חברות, הביצועים מושפעים מאוד מהענקיות שבראש הרשימה.

איך נבחרות חברות למדד?

להיכנס ל-S&P 500 זו לא משימה קלה. ועדת המדדים של S&P Global בודקת שהחברה עומדת בכמה קריטריונים: שווי שוק גבוה (בדרך כלל מעל 18 מיליארד דולר), נפח מסחר מספיק, והחברה חייבת להציג רווחיות – סך הרווחים שלה בארבעת הרבעונים האחרונים חייב להיות חיובי, כולל הרבעון האחרון. הועדה מתכנסת מדי רבעון ומחליטה על שינויים. חברה שלא עומדת יותר בתנאים יוצאת ומתפנה מקום לחברה חדשה. כך המדד "מתחדש" ומשקף תמיד את העילית של הכלכלה האמריקאית.

ביצועים היסטוריים

מאז 1957, ה-S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-10.3% (כולל דיבידנדים שהושקעו מחדש). בניכוי אינפלציה, מדובר בתשואה ריאלית של כ-6-7% בשנה. כדי לתת לכם מושג מה המשמעות: השקעה של 100 דולר ב-1957 הייתה שווה היום למעלה מ-100,000 דולר (בהנחה שכל הדיבידנדים הושקעו מחדש).

חשוב לציין שהמסלול לא היה חלק. המדד עבר 9 שווקים דוביים (bear markets – ירידות של מעל 20%) לאורך ההיסטוריה שלו. הירידה החזקה ביותר ביום אחד הייתה "יום שני השחור" באוקטובר 1987, עם צניחה של מעל 20% ביום בודד. היו גם תקופות ממושכות של ירידות, כמו בועת הדוט-קום (2000-2002) והמשבר הפיננסי (2007-2009). אבל אחרי כל ירידה, המדד התאושש והמשיך לעלות. לאורך כל ההיסטוריה, המדד סיים בעלייה בכ-70% מהשנים.

ת"א 35 – חוד החנית של הכלכלה הישראלית

מדד ת"א 35 הוא המדד המרכזי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הוא כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה הישראלית. שמו הקודם היה "מדד המעו"ף" (מכשירים עתידיים ואופציות פיננסיות), כיוון שעליו נסחרו חוזים עתידיים ואופציות. למרות שינוי השם, הרבה ותיקים עדיין קוראים לו "מדד המעו"ף".

ההרכב של ת"א 35 מספר סיפור מעניין על הכלכלה הישראלית: חלק משמעותי מהמשקל שייך לבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות), חברות נדל"ן גדולות, חברות ביטוח, ומספר חברות טכנולוגיה. שלא כמו מדדים אמריקאיים שבהם הטכנולוגיה דומיננטית, בישראל הסקטור הפיננסי והנדל"ני עדיין תופס נתח גדול.

מדד ת"א 35 מתעדכן פעמיים בשנה (בפברואר ובאוגוסט). ההשקעה בו מעניקה חשיפה ישירה לכלכלה הישראלית – וזה גם יתרון וגם חיסרון. יתרון כי אתם נהנים מצמיחה מקומית, חיסרון כי הכלכלה הישראלית קטנה יחסית ורגישה לאירועים גיאופוליטיים באזור.

עושים סדר בישראל: קרן סל מול קרן מחקה

הבנו מה זה מדד ומה ההבדלים בין המדדים הפופולריים. עכשיו מגיעה השאלה הפרקטית: איך בפועל קונים מדד דרך בנק או בית השקעות ישראלי? בישראל קיימים שני סוגי מוצרים עיקריים שעוטפים מדדים, והם שונים באופן הרכישה.

הסיפור ההיסטורי: רפורמת תעודות הסל

עד שנת 2018 מי שרצה להשקיע במדד בישראל בדרך כלל קנה "תעודת סל" – התחייבות של גוף פיננסי לשלם למשקיע את תשואת המדד. הבעיה: זו לא הייתה השקעה אמיתית, רק הבטחה. אם החברה המנפיקה הייתה קורסת, המשקיעים היו מפסידים גם אם המדד עלה ("סיכון מנפיק").

כדי לפתור את הבעיה, הכנסת העבירה את "תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות", שחייב את כל תעודות הסל להפוך ל-קרנות סל (ETFs) – קרנות נאמנות אמיתיות עם נכסים שמוחזקים אצל נאמן חיצוני. במקביל, המשיכו להתקיים גם קרנות מחקות פתוחות. שני המוצרים הם הדרך העיקרית שבה ישראלים משקיעים במדדים היום.

ההבדלים המעשיים

ההבדל המעשי: בקרן סל אתם מגדירים כמה יחידות ובאיזה מחיר (כמו מניה); בקרן מחקה אתם מגדירים סכום שקלי, ובסוף היום הקרן קונה עבורכם יחידות בשווי הזה.

מבחינת עלויות, בדיקת רשות שוק ההון מ-2024 הראתה שדמי הניהול בקרנות מחקות נמוכים יותר מאלה של קרנות סל. עם זאת, התחרות הובילה לירידה בדמי הניהול בכל המוצרים. חשוב לבדוק דמי ניהול מעודכנים לפני כל רכישה, כי הם עשויים להשתנות.

ישראלית, אירית או אמריקאית? בחירת קרן למשקיע הישראלי

פתחתם חשבון מסחר בבית השקעות ישראלי ורוצים לקנות את ה-S&P 500. אתם מגלים שיש עשרות קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד – ישראליות, איריות, אמריקאיות. מה ההבדל? ואיזו הכי מתאימה לכם?

המהלך הלוגי של המשקיע הישראלי

בואו נחשוב על זה שלב אחרי שלב: אתם פותחים תיק השקעות בבית השקעות ישראלי (מיטב, IBI, אלטשולר שחם וכו'). אתם רוצים פשטות – לשלם בשקלים, לא להתעסק עם רגולציות זרות, מס הכנסה בחו"ל ומטבעות שאתם לא מבינים. אז מה האפשרויות שלכם?

בפועל, המשקיע הישראלי צריך לבחור בין שלושה סוגי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד:

* קרנות איריות רבות נסחרות גם בבורסת תל אביב בשקלים, אבל הנכסים עצמם דולריים – כלומר אתם חשופים לשינויי שער הדולר/שקל, פשוט בלי לשלם עמלת המרה. זה הבדל חשוב מול קרן ישראלית מנוטרלת מט"ח שבה שינויי הדולר לא משפיעים עליכם.
** אם קונים קרן אירית בבורסה אירופית – יש עמלת המרה.

מה זה "זליגת מס" על דיבידנדים?

כאן הדברים נהיים טכניים, אבל חשוב להבין את העיקרון: כשחברה אמריקאית מחלקת דיבידנד, מישהו בדרך משלם מס על הדיבידנד הזה. השאלה היא כמה.

קרנות ישראליות עוקבות אחרי מדד ה-S&P 500 בגרסת ה-NTR (Net Total Return). זה אומר שהמדד שהקרן עוקבת אחריו כבר "מנוכה" ממנו מס דיבידנד של 30%. במילים פשוטות: אם תשואת הדיבידנד של המדד היא 1.3%, הקרן הישראלית "מפסידה" כ-0.39% בשנה (30% מתוך 1.3%) בהשוואה לתשואה המלאה של המדד. חשוב לציין: מנהלי קרנות ישראליים מסוימים טוענים שהם מצליחים לצמצם את הפער הזה דרך אסטרטגיות חוזים מורכבות, אבל מידת ההצלחה לא תמיד שקופה למשקיע.

קרנות איריות פיזיות (כמו iShares של בלאקרוק) נהנות מאמנת מס בין אירלנד לארה"ב ומשלמות רק 15% מס על דיבידנדים. קרנות איריות סינתטיות (כמו Invesco) עשויות להגיע אפילו ל-0% מס דיבידנד פנימי דרך מבנה חוזי חכם.

קרנות אמריקאיות מחויבות רגולטורית לחלק את הדיבידנדים בפועל, ובית ההשקעות מנכה 25% מס במקור. מעבר לעלות המס – זה יוצר אירוע מס שמפריע לריבית דריבית.

אבל כמה זה באמת משנה?

זו השאלה המרכזית. בואו נסתכל על המספרים. תשואת הדיבידנד של מדד ה-S&P 500 ירדה משמעותית בעשורים האחרונים – היום היא עומדת על כ-1.2%-1.5% בלבד (בהשוואה ל-3%-4% בשנות ה-80). הסיבה: חברות הטכנולוגיה הגדולות שמובילות את המדד (אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון) מחלקות דיבידנד מינימלי או בכלל לא, ומעדיפות להשקיע את הרווחים חזרה בצמיחה.

מה המשמעות? ההפרש בין קרן ישראלית (30% מס על דיבידנד) לקרן אירית (15%) הוא: 15% × 1.3% = ~0.2% בשנה. לא אפס, אבל גם לא מספר שצריך לאבד עליו שינה.

השתמשו בסימולטור למטה כדי לראות את ההבדל במספרים שלכם. ההשוואה כאן היא בין קרן ישראלית מנוטרלת מט"ח (שלא מושפעת משינויי הדולר) לבין קרן אירית שקלית הנסחרת בתל אביב – שנרכשת בשקלים אך חשופה לדולר. שתיהן נקנות בשקלים, בלי עמלת המרה.

⚰️ מס עיזבון – הסיכון הנסתר של קרנות אמריקאיות

נושא שרוב המשקיעים לא חושבים עליו עד שמאוחר מדי: מס עיזבון אמריקאי. אם אתם מחזיקים נכסים אמריקאיים (מניות, קרנות סל אמריקאיות כמו VOO או SPY) והולכים לעולמכם – היורשים שלכם עלולים לשלם מס כבד.

חשבו על זה: אם צברתם תיק של $500,000 בקרנות אמריקאיות, היורשים שלכם עלולים לשלם מעל $150,000 מס עיזבון לממשלת ארה"ב. בקרן ישראלית או אירית – אפס. זה לבד מהווה סיבה חזקה מאוד להימנע מקרנות אמריקאיות כהשקעה ראשית.

🏠 ומה עם הכלכלה המקומית?

שיקול שחלק מהמשקיעים מעלים: האם קרן ישראלית תומכת בכלכלה הישראלית? התשובה מורכבת. דמי הניהול של קרנות ישראליות אכן עוברים לבתי השקעות מקומיים (הראל, קסם, מור, IBI) – שמעסיקים ישראלים ומשלמים מסים בישראל. בקרנות איריות, דמי הניהול הולכים לבלאקרוק או Invesco. מצד שני, כשתמכרו ברווח – מס רווח ההון של 25% הולך לקופת מדינת ישראל בכל מקרה. ו"זליגת המס" של 30% על דיבידנדים בקרנות ישראליות? היא הולכת לממשלת ארה"ב (ה-IRS), לא לישראל – אז היא גם לא עוזרת לכלכלה המקומית.

אז מתי כן כדאי לשקול אירית, ומתי אפילו אמריקאית?

למרות שלרוב המשקיעים קרן ישראלית היא הפתרון הפשוט והטוב, יש מצבים שבהם כדאי לשקול חלופות:

• קרן אירית שקלית (נסחרת בת"א) – למי שמתכנן להשקיע סכומים גדולים (מעל 500K ₪) לעשרות שנים קדימה. ה-0.2% הפרש שנתי מצטבר באופן משמעותי אחרי 20-30 שנה. גם מתאים למי שמנהל IRA (קרן השתלמות בניהול עצמאי).
• קרן אירית דולרית (נסחרת באירופה) – למי שרוצה לבנות תיק בדולרים, ומוכן לעבוד עם ברוקר בינלאומי כמו IBKR. מתאים למי שמרגיש בנוח עם מטבע זר ורגולציה אירופית.
• קרן אמריקאית (VOO, SPY) – כמעט אף פעם לא עדיפה למשקיע ישראלי. היתרון היחיד הוא דמי ניהול נמוכים במעט (~0.03%), אבל חלוקת דיבידנד כפויה, מס עיזבון ומיסוי נומינלי (לא ריאלי) מוחקים את היתרון הזה לחלוטין.

דוגמאות לקרנות פופולריות על S&P 500 בישראל

* דמי הניהול נכונים למועד כתיבת המאמר ועשויים להשתנות. תמיד בדקו בביזפורטל לפני רכישה.

🧠 לדעת איפה הכסף שלכם – זה שווה יותר מאופטימיזציה

עד עכשיו דיברנו על מספרים: אחוזי מס, דמי ניהול, פערי עקיבה. אבל יש משהו שרוב הבלוגים הפיננסיים לא מדברים עליו – ההרגשה. כי בסוף, המשקיע הטוב ביותר הוא לא זה שמצא את הקרן עם 0.02% פחות דמי ניהול, אלא זה שנשאר מושקע גם כשהשוק נופל 30%.

ואיך נשארים מושקעים בירידות? כשאתם מבינים מה אתם מחזיקים. כש"הכסף שלי" זה לא מספר מופשט על מסך, אלא משהו שאתם יודעים בדיוק לתאר – "יש לי קרן ישראלית שעוקבת אחרי 500 החברות הגדולות בארה"ב, אני קונה כל חודש בשקלים דרך ה-Spark, הקרן צוברת, אין לי בעיית ירושה, ובית ההשקעות שלי מטפל בכל המיסוי" – אז יש לכם אחיזה מנטלית. אתם לא מפחדים, כי אתם יודעים מה קורה.

עכשיו דמיינו את המצב ההפוך: קניתם קרן עם שם באנגלית שלא ממש הבנתם, דרך בורסה בלונדון, בדולרים שהמרתם, תחת רגולציה אירית שמעולם לא קראתם עליה, ואתם לא לגמרי בטוחים מה קורה אם מישהו ירש אתכם. השוק נופל 25%. מה הסיכוי שתמכרו בפאניקה? גבוה הרבה יותר. כי אנשים מפחדים ממה שהם לא מבינים, ופחד גורם להחלטות גרועות.

זה לא אומר שאסור לבחור קרן אירית – יש לה יתרונות אמיתיים. אבל היתרונות האלה (0.2% בשנה פחות זליגת מס) צריכים להימדד מול השאלה: "האם אני באמת מרגיש בנוח עם ההשקעה הזו?" אם כדי לקנות קרן אירית אתם צריכים לקרוא 5 מאמרים על מבנה מיסוי אירי, לחקור מה זה UCITS, להבין מה ההבדל בין סינתטית לפיזית, ולשבור את הראש על סעיף 871(m) – ובסוף אתם עדיין לא בטוחים שהבנתם הכל – אולי עדיף לקנות קרן ישראלית פשוטה שאתם מבינים ב-100%, ולחסוך את הזמן והמתח הזה ללימוד דברים שבאמת מעניינים אתכם.

שיקולי אופטימיזציה של עשיריות האחוז הן חשובות – אבל רק אחרי שיש לכם בסיס יציב שאתם מבינים ומרגישים בנוח איתו. קודם כל תבנו את ההרגל (להשקיע כל חודש, לא למכור בפאניקה, לחשוב לטווח ארוך), ורק אחרי זה תעסקו בכוונון עדין של אחוזי מס דיבידנד.

השקעת ערך מול מדדים – למה לא צריך לבחור?

אם אתם מכירים את הגישה של השקעת ערך (Value Investing), אתם אולי שואלים את עצמכם: אם אני יודע לנתח חברות ולבחור מניות טובות, למה בכלל שאשקיע במדד? ומהצד השני: אם השקעה פסיבית במדדים כל כך טובה, למה בכלל לבחור מניות בודדות? התשובה היא שלשתי הגישות יש יתרונות ייחודיים, ורוב המשקיעים המנוסים משלבים ביניהן.

למה משקיע ערך בכל זאת קונה גם קרנות מחקות?

גם משקיע ערך מבין שהוא לא יכול לנתח לעומק כל חברה בכל סקטור בעולם. כשהוא משקיע במדד, הוא מקבל חשיפה רחבה לשוק כולו – כולל סקטורים וחברות שהוא לא מכיר מספיק טוב כדי לנתח לבד. זה שומר על פיזור בריא בתיק. בנוסף, קרנות מחקות הן "בסיס יציב" שעובד בשבילך 24/7 בלי מאמץ: אתה לא צריך לעקוב אחרי דוחות רבעוניים, לא צריך לדאוג מהחלפת מנכ"ל, ולא צריך לקרוא חדשות על החברה כל בוקר. זו "רשת ביטחון" שמבטיחה שגם אם בחירות המניות שלך לא יעבדו כמצופה, חלק משמעותי מהתיק שלך עדיין צומח עם השוק.

זו הסיבה שמשקיעים פסיביים מתחילים, ובמיוחד כאלה שעדיין לומדים את שוק ההון, מתחילים בדרך כלל עם קרנות מחקות. זו הדרך הבטוחה והפשוטה ביותר להיכנס לשוק ולצבור ניסיון, בלי הסיכון של בחירת מניות בודדות בלי ידע מספיק.

ומהצד השני – למה לבחור גם מניות בודדות?

כשאתם בוחרים מניה ספציפית (למשל, חברה שנתחתם לעומק והחלטתם שהיא מתומחרת בחסר), אתם בעצם בונים "סל מותאם אישית" שמתאים בדיוק לאסטרטגיה שלכם. הכוח של בחירת מניות הוא היכולת להתאים את ההשקעה למידות תפורות אליכם – גם מצד הביטחון (אתם מכירים לעומק את החברה ומבינים את הסיכונים שלה) וגם מצד התשואה (אם הניתוח שלכם נכון, הפוטנציאל גבוה יותר מהמדד). כשאתם קונים מניה, אתם יודעים בדיוק למה אתם נכנסים – מה החברה עושה, מה המצב הפיננסי שלה, למה אתם חושבים שהמחיר שלה נמוך מדי, ומתי תמכרו.

לעומת זאת, כשאתם קונים מדד, אתם קונים "הכל" – כולל חברות שאתם לא בהכרח אוהבים, כולל חברות שהן יקרות מדי לטעמכם, וכולל חברות מסקטורים שאתם לא מאמינים בהם. זה המחיר של הפיזור – אתם מקבלים את הממוצע, לא רק את הטוב.

קרנות ממונפות – לא מה שאתם חושבים (אזהרה!)

אם אתם מתעניינים בשוק ההון, סביר שנתקלתם במונח "קרן ממונפת" – קרן שמבטיחה להכפיל (פי 2) או לשלש (פי 3) את התשואה היומית של מדד מסוים. נשמע מפתה, נכון? אם ה-S&P 500 עולה 1% ביום, אתם מרוויחים 2% או 3%. אבל חייבים להבין את הסיכונים המשמעותיים שבאים עם הכלי הזה, במיוחד אם אתם משקיעים לטווח ארוך.

איך עובד המינוף?

קרן ממונפת לא קונה פשוט "יותר מניות". היא משתמשת בנגזרים פיננסיים כמו חוזים עתידיים, אופציות וחוזי SWAP כדי להשיג את הכפלת התשואה. וכאן נכנס הקאץ' הגדול: ההכפלה היא על בסיס יומי בלבד. כלומר, הקרן מתאפסת ומתאזנת מחדש כל יום. בטווח של יום אחד, הקרן אכן מספקת בערך פי 2 או פי 3 מהתשואה. אבל לאורך שבועות וחודשים, התוצאה יכולה להיות שונה לחלוטין ממה שמצפים.

שחיקת המינוף (Volatility Drag)

זו הבעיה המרכזית: בשוק תנודתי, שעולה ויורד לסירוגין, קרן ממונפת נשחקת בהכרח. הנה דוגמה פשוטה: נניח שמדד עולה 10% ביום אחד ואז יורד 10% ביום הבא. המדד עצמו ירד בסה"כ ל-99% (כי 10% ירידה מ-110 זה 11 נקודות). אבל קרן ממונפת פי 2 קודם עולה 20%, ואז יורדת 20% מהערך החדש – ומסיימת ב-96% (הפסד של 4% במקום 1%). עכשיו דמיינו את האפקט הזה חוזר על עצמו מאות ימי מסחר – השחיקה מצטברת.

בנוסף, דמי הניהול בקרנות ממונפות גבוהים משמעותית – בישראל הם יכולים להגיע אפילו ל-2%-3.5% בשנה, לעומת 0%-0.1% בקרנות מחקות רגילות. כשמוסיפים את עלויות המינוף (ריבית, עלויות הנגזרים), העלות הכוללת גבוהה מאוד.

המדריך המעשי: איך מוצאים וקונים קרן מחקה בישראל

החלטתם שאתם רוצים לקנות קרן מחקה על מדד מסוים – מצוין! השיטה הבטוחה ביותר: מצאו את מספר נייר הערך של הקרן באתר Bizportal, ואז הזינו את המספר ישירות במערכת המסחר שלכם (Spark, אורדרנט וכד'). כך לא תתבלבלו בין שמות דומים.

סיכום: מה למדנו ומה עושים עכשיו?

עברנו מסלול ארוך, ועכשיו הגיע הזמן לסכם:

מדד בורסאי הוא רשימה מוגדרת של חברות. כשאתם משקיעים במוצר שעוקב אחרי מדד, הכסף מתפזר אוטומטית בין כל החברות ברשימה.

ה-S&P 500 – 500 החברות הגדולות בארה"ב, תשואה היסטורית ~10% בשנה. נקודת התחלה מצוינת. הנאסד"ק 100 – ממוקד טכנולוגיה, תשואות גבוהות יותר אך תנודתיות גבוהה. ת"א 125 – מדד הדגל הישראלי, חשיפה רחבה לכלכלה המקומית.

בשוק הישראלי, קרנות מחקות פתוחות הן הדרך הפשוטה והזולה ביותר להשקיע. הרכישה בפקודת KRN, דמי ניהול נמוכים, ואפשרות להוראת קבע חודשית.